מפגשזמר
ברוך הבא
התחברות / הרשמה

שיר עד - הקרב האחרון - מילים: חיים חפר | לחן: משה וילנסקי | ביצוע: רונית אופיר - Ronit Ophir

תודה! אתה מוזמן לשתף את הסרטון עם חבריך!

URL

לא אהבת את הסרטון הזה. תודה על שהבעת את דעתך!

URL


נוסף לפני מאת Admin בתוך
174 צפיות

תיאור

מילים: חיים חפר (2012-1925) |
לחן: משה וילנסקי (1997-1910) |
עיבוד: רמי הראל |
ביצוע: רונית אופיר (נ' 1951) |

שנת כתיבה והלחנה: 1948 | שנת הוצאת תקליטור: 1998.

על השיר "הקרב האחרון" ("רוח אט תישוב") ("The Last Battle") ("HaKrav HaAcharon") סיפר מחברו, הפזמונאי, חיים חפר (מתוך "חיים חפר מספר ומזמר", אור יהודה: זמורה-ביתן, תשס"ה, 2004):
"השיר נכתב חודשיים אחרי תחילת מלחמת העצמאות. המנגינה הראשונה היתה של זעירא לשיר אחר*. השיר הגיע לידי משה וילנסקי, והוא כתב את המנגינה שקיימת עד היום, הוא נתן אותו לשושנה דמארי, והצ'יזבטרון שר אותו בתכניות הראשונות שלו".
* על-פי Mooma, מדובר במנגינת "השיר אלייך" של מרדכי זעירא. נעמי פולני שרה את "הקרב האחרון" במנגינה זו בשירה בציבור שלאחר ההופעה הרשמית של להקת הצ'יזבטרון.

השיר נקרא בעבר "נגב לא נגב".

מלחין השיר, משה וילנסקי, סיפר כי חיים חפר ביקש ממנו להלחין את השיר לרגל מסיבת פרידה של יחידה קרבית שעמדה לצאת לנגב. המסיבה התקיימה במלון "ירדן" בתל אביב, בפינת הרחובות אליעזר בן יהודה וקרן קיימת, וביצעה אותו שושנה דמארי (2006-1923).

בהמשך השנים זכה השיר לביצועים בעיבודים רבים.

השיר נדפס לראשונה בשנת 1949, בספרו הראשון של חפר, "תחמושת קלה: פזמורים", שכלל את פזמוניו מתקופת הצ'יזבטרון ומלחמת העצמאות, עם איורים של אריה נבון, בהוצאת ספריית פועלים.

הביצוע, המובא כאן לשיר מפי רונית אופיר, נטבע בתקליטור ג' של אלבום האוסף המשולש, "למולדתי - שירים ששרנו אז..." (כנען, 1998), שאותו הוציאה רונית אופיר בשנת היובל למדינה.

ביצועים נוספים לשיר נמצאים גם הם בערוץ יוטיוב זה של עמותת "שיר עד", בפלייליסט "משה וילנסקי", מפי:
שושנה דמארי (2006-1923);
שלישיית שריד - שלמה ורבנר (נ' 1935), נתן מילוא (נ' 1935), ומנחם ראובני (נ' 1938);
חבורת "שירו שיר", עם הסולנית הדסה סיגלוב (נ' 1929);
לאון ליסק (נ' 1936).

רוח אט תישוב, תנוע הצמרת,
ובחלונך גווע אור הנר,
כחלום נוגה בינינו את עוברת,
וכל איש אותך זוכר.

עם ערוב היום, קורא בשמך הנער,
והבן לוחש: אימי, אימי...
האומנם ילבין שיער ראשך מצער,
ובכייך יבקע בדמי...

רוח במשעול יהומה,
עץ בודד ישיר את עלעליו.
בדרכים המובילות דרומה
מחלקה יוצאת לקרב.

עם הנץ כוכב תצא היא אל הליל,
מרחבים חובק מדבר קדמון.
מי יידע, אחות, אם עוד נשוב אלייך...
אולי הקרב הוא אחרון...

ערב עוד יבוא, וסהר בשמיים,
ובחלונך יבקע פתאום האור.
לשולחן נסב, נרים כוסות היין,
וכל איש אותך יזכור.

אל הסף נבוא, נבוא, אחות, לפתע,
את נשקנו אל הקיר נשעין.
הנופלים, גם הם, אז יעמדו בפתח,
ומצחם בליל ילבין.

רוח במשעול יהומה,
עץ בודד ישיר עלעליו,
בדרכים המובילות דרומה
מחלקה תחזור מקרב.

עת יכבה כוכב תשוב היא מן הלייל.
מרחבים יחבוק מדבר קדמון.
נא חייכי, אחות, חזרנו שוב אלייך
מני הקרב האחרון...

התמונות: מתוך אוצר תמונות הפלמח -The Palmach Photo Gallery .

עריכה: אתי ירוחמי.

"שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad

פרסם את תגובתך

תגובות

אין תגובות עדיין. אתה יכול להיות הראשון שיגיב.
RSS