מפגשזמר
ברוך הבא
התחברות / הרשמה

שיר עד - כנרת (שם הרי גולן) - רחל | נחום (נחצ'ה) היימן | בביצוע הגבעטרון וחמישיית גלבוע The Gevatron

תודה! אתה מוזמן לשתף את הסרטון עם חבריך!

URL

לא אהבת את הסרטון הזה. תודה על שהבעת את דעתך!

URL


נוסף לפני מאת Admin בתוך
128 צפיות

תיאור

מילים: רחל בלובשטיין-סלע (רחל) (רחל המשוררת) (1931-1890) |
לחן: נחום (נחצ'ה) היימן (2016-1934) |
עיבוד: נחום (נחצ'ה) היימן (2016-1934) |
ביצוע: הגבעטרון וחמישיית גלבוע |

שנת כתיבה: תרפ"ז, 1927, תל אביב | שנת הלחנה: 1963-4 | שנת הוצאת תקליט: 1965.

המשוררת רחל בלובשטיין ("רחל) ("רחל המשוררת"). הרבתה לכתוב בשיריה על הכינרת ונופיה.
קיסמו של המקום שבה לראשונה את ליבה של רחל בשנת 1911, עת עברה ללמוד חקלאות ב"חוות העלמות" שבחצר כינרת. ב-1913 יצאה להשתלמות במכון לחקלאות בטולוז שבצרפת. משם המשיכה לביקור הוריה ברוסיה. בשל מלחמת העולם הראשונה התעכבה חזרתה לארץ. בסוף שנת 1919 חזרה רחל לארץ כשהיא חולה בשחפת. היא השתלבה בעבודה בקבוצת דגניה, אך ב-1920 גורשה מהקבוצה ומהכינרת בשל מחלתה.

את רוב שיריה כתבה רחל בשש שנות חייה האחרונות, כשהיא שרויה בבדידות ובכאב מפאת מחלתה.

את השיר "כינרת" (שם הרי גולן"), כתבה בתל אביב, ב-1927, ובו היא מתארת בגעגועים את הנופים הנשקפים מחוות כנרת ומקבוצת דגניה שכה אהבה.

על כתיבת השיר מספר אליהו הכהן (מתוך "כה צר מעגלי: חדרי, ספרי, ערגה למרחב", הארץ, 13.02.2009):
גלגולים רבים עברו על השיר "כנרת" ("שם הרי גולן").
הטיוטה הראשונה של השיר היתה: "שם הרי מעבר - פשוט היד וגע בם / בדממה בוטחת מצווים: הגבול / ונישא מרכס שם חרמון הסבא / משכמו ומעל - כרועה שאול".
מאז, רחל שבה ותיקנה שוב ושוב כל בית וכל שורה שיצאה מתחת ידה:
"דקל פרוע שער" הפך ל"סתור שער הדקל"; "זהב כוכבת תום" הפך ל"כתם הכרכום"; והבית האחרון, הכל כך מוכר ומושר בלחנה של נעמי שמר, בטרם לוטש, נכתב כך:
"גם כי אורש מכל זכרון תפארת
ודמה התמול לערפילים קרים
עוד הלב ישמור לך, אדמת כנרת
חסד נעורים".

כֶּרַךְּ, המוזכר בשיר, הוא השם הערבי של תל בית ירח, ליד המושבה כנרת, שבו נמצאים שרידי העיר העתיקה בית ירח. בתל היה גן הירק של "חוות העלמות", וממנו נשקפו לעיני הנערות הרי הגולן והחרמון. מעט צפונית לו נמצא בית הקברות המשותף של המושבה וקבוצת כנרת, שבו טמונה רחל.

הביצוע של הגבעטרון המובא כאן לשיר, הוא בלחנו של המלחין נחום (נחצ'ה) היימן. הוא נטבע בתקליט "זמר של טיול - הגבעטרון וחמישיית גלבוע" (סי.בי.אס, 1965).

השיר מוכר יותר בלחנה של המשוררת, הפזמונאית והמלחינה, נעמי שמר (2004-1930), אשר נולדה ובגרה במושבה כנרת. שמר הלחינה את השיר בשנת 1963 עבור להקת פיקוד המרכז. השיר נכלל בתכניתה של הלהקה, "לא רוצים טובות", שעלתה ב-1964. בהמשך זכה השיר לביצועים רבים.

ביצוע לשיר בלחנה של שמר, מפי הזמרת הדסה סיגלוב (נ' 1929), נמצא גם הוא בערוץ יוטיוב זה של עמותת "שיר עד", בפלייליסט "הדסה סיגלוב".

בסרטון תמונה משולבת של רחל והמושבה כנרת עם חצר כינרת, 1912 (ויקישיתוף).

שם הרי גולן, הושט היד וגע בם! -
בדממה בוטחת מצווים: עצור.
בבדידות קורנת נם חרמון הסבא
וצינה נושבת מפסגת הצחור.

שם על חוף הים יש דקל שפל צמרת,
סתור שיער הדקל כתינוק שובב,
שגלש למטה ובמי כינרת
ובמי כינרת משכשך רגליו.

מה ירבו פרחים בחורף על הכרך,
דם הכלנית וכתם הכרכום.
יש ימים פי שבע אז ירוק הירק,
פי שבעים תכולה התכלת במרום.

גם אם איוורש ואהלך שחוח,
והיה הלב למשואות זרים -
האוכל לבגוד בך, האוכל לשכוח,
האוכל לשכוח חסד נעורים?

ההקלטה: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.

עריכה: אתי ירוחמי.

"שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad

פרסם את תגובתך

תגובות

אין תגובות עדיין. אתה יכול להיות הראשון שיגיב.
RSS